נקודת השקט שבלב
07/01/06
כמו חלום עמוק ברגעי הדממה שבין הנשימות
שם במעמקי מרחבי עולמי שבתוכי
אני מוצא את הדממה
שקט שמלווה בעוצמת האש שבתוכי
ברחשי עוצמות החיים שבתוך כל ישות שחיה
בין צלילים שלא נגמרים של זרימה גועשת
מפכה לה הישות ומתנשמת
הישות שהיא אני
נקודה של אש בחלל אין סופי של ריק
ספוג ברסיסי אורות של כוכבים
שמנקדים את האין סוף באור
רבות הן הנקודות אחים לחיים
כל אחת חיים שלמים
מלווים בשמחה ודמע, אור וצל,
ורחש התפתחות הבריאה
הומה וגועש בצלילי דממה שקטה
לאט נעלמות המחשבות ובמקומן תהייה עולה
והתהייה מבשרת את שאלת השאלות
תהיית היקום והקיום שלי ושל כולנו
ברגעי חלום של שקט, כמו שלווה גועשת
מבקש אני את חי שוב ושוב מאלוהי בכל רגע
אנא אלי בורא שמי האינסוף
נצח הזמן
אבי, אייכה ?
דרכי עולמי עלומות הן
והנה רואה אני את אחי ואחיותיי
חלקם איתי בדרך השאלה חיים
וחלקם חיים את יומם כמו
שהוא כל עולמם
שח אני את ליבי כאור השאלה
פיזרתי את שאלותיי אליך למעלה ולכל כוון
ומתקפל אני עדיין בתוכי לקראת הפתיחה,
פתיחת ההתחדשות שבתשובה
נשימת האל שבתוכי פותחת את ליבי אל חיי
פתיחות חדשות מידי יום מלאות בתקווה
ומסביב עדיין חיים, אחי ואחיותיי איתי
זהירים ומהוססים
זוכרים את חייהם
וממתינים
אנא תן בי את הכוח לשמור
על החיוך המתחדש
על הלב המאמין והפתוח
שבוטח במחר ללא היסוס
תן בי את הכוח להמשיך
ללא הרף, שוב ושוב
כמו שלא היה אתמול מעולם
כמו שתמיד יש את המחר
כמו שכל רגע הינו
הנצח לעולם
אמן ואמן ואמן
אוריון