הקריאה – אוריון
הקריאה ~ שבת 29 לינואר 2011
מהמרחב שמעבר לזמן, מהמקום ששם יקומי האור נפגשים,
מנקודת השער היקומי של הטיפה שבמעבר המרחב הפלנטרי,
שם… מתוך המקום שמעבר לזמן שהכרתי…
משם מגיעה קריאתי…
מרחב כחול מרוקע בכוכבי זהב מקיף אותי במקום ההוא,
רק הרוח של זרימת האור שבין היקומים מאווששת לה שם,
נבלעת במרחבי הזמן שמשתרע סביבי כמפה אינסופית.
עידנים לאין ספור, גלגולים של הרבה חיים… אני שם,
תקופה שאין לה שחר… והערב לא נראה
ועדיין האור זורם…
מהמקום ההוא, שנמצא מעבר לטווח השמיעה אני קורא,
קול קורא במרחבי היקום, נבלע בין ענני הגלאקסיות,
משם, ממרחבי ענן הכוכבים הכחול…
שלחתי את קריאת הכוכב, קולו של השחר החדש.
הגיע כמעט העת, שאשחרר את תפקידי ואמשיך גם אני במסעי,
כמעט והזמן הגיע אל הנקודה, אותה נקודה שממנה,
כמו במפץ הגדול, יפוצו קווי הרשת כברק של אור,
ייפתחו לכל עבר ותודעת האור תתחבר לה אל המרחב הכולל,
המקום שבו הכל קיים, הכל קורה, הכל עכשיו והכל בתנועה מתמדת
מבקש אני את אחי לאור, אחי שמתעוררים להם כיום,
נקודות האור במרחב הזמן, אלומות חדשות זהובות,
כוכבי התודעה המתעוררים שחר עלות התודעה החדש,
של האנושות החדשה בזמן העידן שמתקיים ללא זמן.
מבקש את שותפי למסע, חברי לאור, אחי לתודעה האחת…
כל חברי האור שנולדו שם איתי ומסביבי…
חברי אור אש התמיד, שנפוצו אל כל עבר בעת המעבר הראשון,
אדוות תדרי הזמן שהסתחררו להן לאורך הספיראלות היורדות,
והגיעו עד לקצה מתיחת הזמן וכעת חוזרים… חוזרים ומתקבצים,
חוזרים ובאים …
רק ביום שאחרון חברי האור יעבור, רק ביום שתתעורר מקהלת האור,
רק ביום ההוא אוכל לשחרר את מנגנוני השער, ולחזור עם כולם הביתה.
זה קורה, עוד מעט זה יקרה, אוטוטו והזמן קרה…
עוד מעט אחזור עם כולם… היום ביקרתי בהיכל המראות,
עליתי אל המרחב שאינו מסומן, שמרחף לו בין החללים,
שם ראיתי את מקומי… שם נזכרתי שהתעייפתי ,
שאני מתגעגע הביתה… שאני רוצה את אחי אלי,
כדי שביחד נעיר את האור ונעורר את התדר,
כדי שביחד נעביר את שאר אחינו, מעבר למימדי הזמן,
ונגיע אל המקום ללא מקום, מקום בריאת המחשבה.
שנמצא מעבר לשער…
אחים … קומו… קומו והתבוננו פנימה,
מצאו את אינסוף האור שבתוככם,
מצאו את תדר אור הבריאה ששם,
זהו אותו סביבכם וחברו את עוצמתכם,
לאחדות אחת מאוחדת של אור,
לאהבה אחת מאוחדת של לבבות,
לעוצמה אחת מתוגברת של רצון…
וכמוני כולנו נשתחרר ביחד מהמקום,
שבו אחזנו ונאחזנו, אם מבחירה, אם ממחויבות,
ואם מרצון לשמר את המוכר והידוע.
ברכה של בוקר שחר העידן החדש,
ברכה שנצח חיכיתי להשמיע,
בוקר טוב לעולם…
הנה, אני פה… חופשי לנוע כמו בבראשית
חפשי ומודע, זורם ומרחף, בין כוכבים ויקומים
היו ברוכים אתם, המתעוררים…
אור ואהבת עולם בלבכם…
ממני אליכם ~
אוריון ~
ברחבת חצרו של האל
