האש המתפרצת

‏יום שישי 28 אפריל 2006  

מתוך ליבת האש המתפרצת,

ממעמקי אש התמיד שבתוכי,

בין להבות האש המתלקחת

שהומה בין כתלי האינסוף שבתוכי,

בעומק המרחב שבחלל הנצח שנשמתי

 

עולה קול הקריאה, שוועת הנשמה המתרוממת,

פותחת את תוכה אל על ומביטה מעיני רוחה

אל רקיע הנצח,

מבקשת את מקורה ואת פשרה,

והומה את נפשה אל אלוהיה…

 

אחים, אחיות, אהובים ואהובות, בני אל  יקרים

מלאכי השרת שהגיעו על מנת לשרת כאן,

ושכחו במהלך את צור מחצבת הולדתם.

 

ממקור האור שבלב הנצח באנו הלום,

ירדנו מתוך בחירה בהסכמת האל לשרת,

אחד את השני בנוכחותנו,

לאפשר ולהוות לחוות ולהתהוות

ולהיות אחד למען חברו,

אחת למען חברתה

את שיעור הנשמה העליון,

 

שיעור הנשמה והמירוק של אבק העבר מתוכנו,

לאפשר אחד לשני ליטול את עוצמתו

ולבחור בגדולתו,

לבחור את הבחירה ולהתחבר אל הניצוץ,

ניצוץ האש הנצחית,

כמו החרב המתגלגלת ומתהפכת,

כך עוברת ותעבור לה להבת האמת בחיינו,

ותחצוב את נתיבה אל הנצח,

ואנחנו בני האדם,

מלאכי השרת בגוף, ניתן שוב ושוב

את עצמנו למען אחינו,

במהלך הצטלבויות הגורל שבחרנו

עוד בטרם נולדנו,

כאשר טיילנו כאדוות של אור מסתלסל לו,

ברחבי הנצח,

מתגלגלים ויורדים בבחירתנו

להתחבר אל הגוף שבחרנו כאן,

בקרב אחינו שפה על האדמה הירוקה

והכחולה והחומה,

שנבראה על מנת שנשמות ייטלו עליה גוף,

וימרקו את עצמן

בתיקון שהביאו איתן מתוך הנצח.

 

בחירת כלי השרת שבתוכנו, בבחירת מלאכי השרת,

עוצמת הנתינה של הלב המתרחב לו בחום ואהבה,

מגיע אל מימדיו האלוהיים במעמד

הסיפוק של הנתינה המתמסרת והאוהבת

אם למדת את הגדולה של השירות

במהלך הנתינה

 

באהבה

אוריון